איך לאהוב את הבטן שלנו

בטן של וסת

בטן של הריון

בטן של קיסרי

בטן אחרי האוכל

בטן של בוקר

בטן רכה

בטן שרירית

בטן של לפני לידות

בטן שנשאה עובר

בטן עם עגיל בפופיק

בטן כשאני מרזה

בטן כשאני משמינה

בטן עם עור נפול

בטן מתוחה

בטן עם סימני מתיחה

בטן חלקה

שמת לב כמה אמוציות יש סביב האיבר הזה - בטן?

יש בה משהו מיוחד, בבטן -

היא מגיבה לאכילה, למחזור, לשינה

היא כמו חיישן לרגשות ולסודות שלנו,

היא מגיבה למזון חדש,

היא מתהפכת כשאנחנו מתרגשות,

לפעמים אנחנו מרגישות משהו בבטן,

בלי שיש לזה הסבר הגיוני,

אינטואיציה קוראים לזה.

היא נושאת זיכרון של הריון ולידה,

היא מוזנת ומזינה,

היא מכילה ועוטפת.

אבל היא סופגת גם הרבה עלבונות -

אנחנו צובטות אותה, שואבות אותה, בוחנות אותה,

מהצד, מלפנים, בשכיבה, בעמידה,

עם בגדים, בלי בגדים,

עם בגד ים, שלם, ביקיני,

תחתון גבוה, תחתון נמוך,

אוסף, מחטב, רפוי, עוטף,

כל כך הרבה ביקורת!

אבל האם אנחנו מעזות להסתכל עליה בחמלה?

בסקרנות?

להתבונן בה משתנה לאורך החודש,

לאורך החיים,

לראות אותה מגיבה למשהו שאכלנו?

למשהו שהרגשנו?

האם אנחנו מעזות לאפשר לה להיות?

ואיך את מדברת לבטן שלך?

האם היית אומרת את אותם הדברים לילדה שלך? לילד שלך?

איך אפשר לתרגל חמלה לבטן שלנו?

איך אפשר לאהוב את הבטן שלנו?

נסי את התרגיל הבא -

פעם ביום, כשאת לבד,

שימי שתי ידיים על הבטן שלך

נשמי 2 נשימות עמוקות לתוך הבטן, ונשפי לאט.

ואז, למשך 30 שניות (אפשר אפילו עם סטופר בשעון)

חשבי על משהו טוב אחד על הבטן שלך.

זה לא חייב להיות קשור לנראות שלה, אבל זה יכול להיות.

זה יכול להיות כל דבר שקשור לתפקוד שלה,

בהווה או בעבר,

משהו אחד קטן או גדול, חיובי על הבטן שלך.

אם יש לך רגשות שליליים הם לא ישתנו מייד.

אבל כמו כל תרגול - צריך להתמיד כדי לראות שינוי.

נסי לתרגל שבועיים ברצף,

והשינוי בוודאות יתחיל.

בהצלחה!