לא חשבתי שהטיול הזה ישפיע עליי ככה, הרי אני מאמנת ריצה וגם ממש בכושר
אחרי שחזרתי מטיול טרקים של שבוע באי מדיירה, פורטוגל קלטתי איך זה נראה:
מאמנת ריצה שצועדת בסך הכל שבוע וחוזרת כל כך תפוסה?
יכול להיות שאני מאמנת ריצה לא בכושר?
ידעתי שאני הולכת לקראת שבוע של הליכות אינטנסיביות אבל לא חשבתי שכבר אחרי היום הראשון כבר אהיה כל כך תפוסה!
שמה רגע בצד את העניין שיצאתי עם נעלי הליכה מאוד ישנות שהתפרקו ביום הראשון עוד לפני הפסקת הצהריים והחברים בקבוצה הדביקו לי אותן עם אזולירבנד...
למזלי ההתפרקות של הנעליים היתה תרחיש שלקחתי בחשבון והבאתי איתי נעליים חלופיות. אלה היו נעלי ריצת שטח ולא נעלי הליכה, אבל הן עשו את העבודה לא רע בכלל.
ליום ההליכה השני קמתי כבר תפוסה לגמרי. וככה כל יום.
צעדנו כל יום 12-14 ק"מ עם טיפוס יומי (עלייה בגובה) של כמה מאות מטרים.
השתדלנו להתחיל את היום בסשן חימום ו"שימון" מפרקים
ולסיים במתיחות ושחרור של השרירים הכואבים.
צעדו איתי אנשים שרובם סביב גיל 60, טיילנים ותיקים.
גם הם התאמצו, זה לא שזה היה טיול בקניון בשבילם. אבל אני לא חושבת שהם היו תפוסים כמוני.
האמת שזה לא היה צריך להפתיע אותי.
אני אומנם רצה עשרות קילומטרים בשבוע אבל אני בדרך כלל רצה במישור או מקסימום עליות עירוניות חמודות כאלה. בטח לא טיפוס על סלעים בשיפועים מטורפים.
אז אני באמת מאמנת ריצה לא בכושר ?
אני מאמנת ריצה בכושר... של ריצה. לא של טיפוס.
הטיול הזה הדגים מצויין עבורי את עיקרון הספציפיות (Specificity) מתורת האימון.
על פי עקרון הספציפיות כדי לשפר רכיב כושר מסויים, למשל גמישות, כוח מתפרץ, סיבולת לב ריאה, או להשתפר בביצוע של תרגיל מסויים, האימון צריך להיות ממוקד בחיזוק השרירים הספציפיים לאותו תרגיל או לאותה מיומנות.
והאימונים שלי, גם אלה שאני עושה בעצמי וגם אלה של קבוצת ריצה נשית ממוקדים בריצה ובתרגילי חיזוק שמשפרים את הריצה.
התלבטתי אם לשתף גם פה את חוויות הטיול.
זה כאילו לא קשור לנושאים שאני בד"כ כותבת עליהם, אבל הטיול הזה היה מאוד משמעותי עבורי גם כמאמנת ומובילת קבוצות, ולכן החלטתי לשתף.
הטיול הזה כלל הרבה רגעי שיא. כל יום היה ייחודי ושונה.
כדי לנצור את הזכרונות והמקומות שהיינו בהם עשיתי לי כל יום סיכום שיהיה לי למזכרת מכל ימי הטיול:
יום הליכה שני - שכלל גשם, שמש וכמה חתולים חמודים על המסלול
יום הליכה שלישי - שבו החלקתי על בוץ וסובבתי את הברך אבל איזה פטריות מטורפות צילמתי בדרך
יום הליכה רביעי - בלבאדות העתיקות כולל הליכה בתוך מפל!
יום הליכה חמישי - כמה התנשפתי בעליה? הכל מתועד
יום הליכה שישי - בקצה המערבי של האי עם פרות יפיפיות ויער מכושף
להיות בחו"ל כשהמדינה בוערת בטחונית ופוליטית מייצר קונפליקט פנימי עמוק.
כדי להתמסר לחוויה ניסיתי מאוד להתנתק אבל החדשות פגשו אותי בכל פינה. גם בפסגות, כי פתאום היתה קליטה ומישהו נתקל באיזו ידיעה קורעת לב, וגם בזמן ארוחת ערב כשכולם כבר עייפים אבל לא מצליחים להימנע מלדבר על פוליטיקה.
אני רק יכולה לקוות שהנסיעה הבאה שלי תהיה בלי מלחמה וכשמשפחות החטופים מחבקות את יקיריהם.
שנדע ימים טובים,
מלאים בתנועה מרפאת
בת-חן
💜
Comentarios